מאמרים

שיטת הארגון ככלי זכרון

שיטת הארגון חשובה במיוחד בלמידה האנושית. נתאר לעצמנו מצב שבו עלינו ללמוד את האותיות הבאות ולזכור אותן, לאו-דווקא בסדר בו הן מופיעות: 

ע – ס – מ – ת – ב – צ – א 

הדרך הטובה והיעילה ביותר לזכור אותיות אלה, היא לארגן אותן למילים בעלות משמעות כגון: 

מבצע סבתא או צבעת אסם או סתם אצבע או צב עם תאס או מתבצע אס 

בשני הארגונים האחרונים נותר לנו "להתמודד" עם 2 או 3 אותיות חסרות משמעות ולא עם כל הסדרה. זאת דוגמה לפעולות שאותן אנו מבצעים בדרך כלל באופן ספונטני. הארגון, ועדיף שיהיה בעל משמעות, במידע שאינו מאורגן, יוצר תבנית – וכבני אדם יש בנו את הדחף לחפש תבניות ומשמעות בעולם סביבנו. עוד לפני אלפי שנים, קיבץ האדם את הכוכבים לתבניות בעלות תצורה מוגדרת, ואף נתן להן שמות כגון "העגלה הגדולה" , "הדובה הקטנה" … 

מחקרים רבים מציגים הוכחות כי חומר מאורגן קל יותר לזכירה מחומר שאינו מאורגן. למשל, כאשר מציגים בפני נבדקים רשימה של 40 מילים הכוללת עשר חיות, עשרה פירות, עשרה שמות של ילדים, ועשרה מקצועות, ובפני קבוצה אחרת מציגים רשימה שאין בין המילים בה מכנה משותף – הראשונה תזכר טוב יותר. יתר על כן, כשהנבדק מקבל הוראה מפורשת לארגן את המילים, איכות הזכירה משתפרת. לפי ממצאי אחד המחקרים בנושא, נבדקים שקיבלו הוראה לסווג מילים לפי קטגוריות מסוימות, בלי שניתנה להם הוראה ללמוד מלים אלה, זכרו אותן כמו נבדקים שקיבלו הוראה ללמוד את המילים. עקב פעולת הארגון התרחשה למידה ספונטנית.

Aviשיטת הארגון ככלי זכרון