מתי נציב תשובות?

לא קיימת שאלה בפסיכומטרי שלא ניתן לפתור כהוכחה לוגית. פתרון כזה יהיה בד"כ אלגנטי ואינטליגנטי ויעיד על הבנה מעמיקה של החומר. הוא יעלה לנו את הביטחון העצמי ויוכיח לנו כמה אנחנו חכמים. מעבר לכך, הוא יגזול זמן יקר ויגרום לכך שבתום 20 דקות נוכל לומר לעצמנו בסיפוק: "אמנם פתרנו רק חצי מהשאלות, אבל הוכחנו ידע וחשיבה אנליטית. אז מה אם ציון של 400 לא משקף את זה."

מסקנה: לאמא נוכיח כמה אנחנו חכמים ולמרכז הארצי נוכיח בכמה שאלות אנחנו מסוגלים לסמן את התשובה הנכונה. 

להלן מקרים שצריכים להדליק נורה אדומה ולהזכיר לנו לשקול הצבה:

1. כשמסתבכים עם סידור הנתונים או נלחצים.
2. כשהשאלה היא במבנה של השלמת משפט.
3. כשהשאלה כתובה במבנה של : "אם___, אז___"
4. כשהשאלה במבנה של: "מה יתכן?", "מה אפשרי?" נחפש מספרים שיוכיחו שהביטוי יכול להתקיים.
5. בשאלות ודאות ("מה נכון בהכרח?" "מה לעולם לא יקרה?") נציב על מנת לפסול. נבחר מספרים שיוכיחו שהביטוי שבתשובה לא מתקיים.
6. כאשר בתשובות מופיעה המלה "או".
7. כאשר התשובות מתייחסות למספרי הטענות.
8. כאשר לא מצאנו עוגן או שבשאלה נתונים מורכבים. ("אריאל משקר רק אם רזיאל ישן")
9. בהשוואות כמותיות, ההצבה היא על מנת לפסול: המספר הראשון שנציב תמיד פוסל שתי תשובות. בשלב הבא, ננסה "לאתגר" את מה שקיבלנו, כלומר, למצוא מספר שלא יקיים  את זה.
10. כאשר יש יותר נעלמים / יצורים ממספרים מוחלטים.
11. כאשר שואלים: "מה היה בתחילת הדרך?", "מה המצב כיום?".

הצבת מספר מהראש:

נבחר מספר קטן ועגול שיאפשר עבודה עם מספרים חיוביים ושלמים, אך לא את המספרים 1, 0, 1-.

 –  אם במכנה מופיע שבר, נבחר כמספר להצבה את המכנה של אותו שבר.

 –  אם בשאלה מדובר על קבוצות בגדלים שונים, נבחר את הקבוצה הקטנה ביותר.

1. כאשר גם בתשובות וגם בשאלות מופיעים נעלמים.
2. כאשר בשאלה לא מופיע שום מספר מוחלט, אלא רק קשר בין יצורים.
3. כאשר שואלים על יחס.
4. בחוקי חלוקה: בחיבור וחיסור.

נציב תמיד תשובה אמצעית כדי לבדוק אם התוצאה גבוהה או נמוכה ממנה

בקורס הפסיכומטרי שלנו אנחנו נדגיש ונשפר את היכולות שלנו לפתור שאלות בצורה ״פסיכומטרית״