מאמרים

דוחים את הדחיינות

במוחו של כל אחד מאיתנו מתרוצץ שדון קטן שמזכיר לנו את כל המטלות שלא מתחשק לנו לעשות. השדון, מסתמן, כאן כדי להישאר, אבל האם יש דרך למתן אותו? המדריך השלם- כך תנהלו את הדחיינות על פי האקדמיה לפסיכומטרי.

דחיינות, המוגדרת כדחייה או הימנעות מביצוע פעולות ומטלות, קיימת בכל אחד מאתנו ברמות משתנות. יש שנמנעים מסוג מסוים של מטלות שאינן נעימות להם, כמו התחמקות מבדיקת דם עקב פחד ממחטים. יש שהדחיינות שלהם היא יחסית לפרויקט מסוים, כמו דד-ליין או ניקיון הבית לפסח, ויש שהמשפט 'למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים' כבר הפך עבורם לדרך חיים. הצעד הראשון הוא להתבונן פנימה, ואחרי ששאלתם את עצמכם את השאלות הנכונות נוכל להמשיך לשלב הבא.

המדריך שלפניכם אינו מדריך של ממש, אלא יותר אוסף של שאלות מנחות שיעזרו לכם לארגן את הזמן והמחשבה. חשבו על פרויקט קליל יחסית שמצפה לכם, וענו על השאלות בכתב לאחר מחשבה מעמיקה.

מה אני רוצה לעשות?

השלב הראשון נראה ברור לכאורה, אבל מורכב מתתי-שאלות רבות. נסו לנסח, באופן אובייקטיבי ככל האפשר, מה תהיה התוצאה הסופית, מהו מספר השלבים העיקריים בדרך אל המטרה, ומה עשיתם עד כה בנושא. הבאת הנושא אל המודעות וההכרה היא הצעד הראשון.

מדוע אני רוצה לעשות זאת?

הפילוסוף פרידריך ניטשה טען ש"מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך". ניתן לאמץ את הגישה גם לגבי נושאים שאינם אקוטיים כמו חיים או מוות. כאשר תצליחו להבין מהו המניע שלכם לביצוע המשימה, ההתמודדות עם הקשיים בדרך תהיה קלה יותר.

אל תיבהלו אם המניע שלכם למשימה הוא שלילי, כמו 'אני צריך ללכת לחדר הכושר כדי לא להשמין'. טוב להיות כנים עם עצמכם! נסו לנסח את המשפט מחדש בצורה חיובית- 'אני צריך ללכת לחדר הכושר כדי להצליח להגיע למשקל היעד שלי'. חשבו גם על התוצאות החיוביות הנוספות שתראו לאחר שתשיגו את המטרה, ואל תפחדו להעז לחשוב בגדול.

מה עומד בדרכי?

לאחר שחלמנו בגדול, זה הזמן לרדת בחזרה אל הקרקע ולחשוב על הדברים שדרושים לנו לביצוע המשימה. בכתבה הקודמת המלצנו שלא לדרוש מעצמכם ציפיות שאינן ריאליות, ולכן חשוב להבין מהם הדברים שביכולתכם לשנות (באופן ישיר או עקיף), ומה תצטרכו לקבל כפי שהוא.

נסו למנות את המשאבים הדרושים לכם, שיכולים להיות פיזיים (כסף, מקום), אנושיים (בעלי מקצוע, בני משפחה), פנימיים (משמעת עצמית, רוגע) ועוד. שאלה חשובה עוד יותר היא 'מה יקרה אם לא אתקדם להשגת המטרה?'- הגיוני ואף רצוי להפחיד את עצמכם מעט. חרדה במידה מתונה נמצאה כמגבירה את היעילות!

איך אעשה זאת?

השלב האחרון והקונקרטי ביותר הוא ניסוח ה"איך". ראשית מפו את הדרך שלכם לתתי-שלבים, ורק לאחר מכן הוסיפו את המטלות הקטנות תחת כל שלב. הקדישו זמן מוגדר לכל משימה, כמובן מבלי לשכוח להשאיר זמן ספייר ולהתאים כל משימה לזמן ומקום.

אל דאגה, לא שכחנו שאצל מי שנוטה לדחות משימות, עמידה בלוח זמנים אינה עניין של מה-בכך. ליד כל משימה, פרטו איך תתגמלו את עצמכם לכשתסיימו אותה, ואפילו מה תמנעו מעצמכם עד אז. שיטת המקל והגזר עובדת נפלא במקרים שכאלו.

דחיינות בלימודים בכלל ובפרט בלימודים לקראת הבחינה הפסיכומטרית יכולה לפגוע משמעותית בתוצאות. בקורסים אצלנו ניתן דגש משמעותי לאבחון נושא הדחיינות ולבניית תהליך לטיפול בנושא במהלך הקורס.

הדבר החשוב ביותר הוא להתקדם בצעדים קטנים ומתונים, ולא לצפות מעצמכם להפוך למסיימי משימות בן-לילה. מובן שתעשו טעויות בדרך; אם תקדישו להן מספיק תשומת לב ותתעדו אותן, תלמדו מהן לפעם הבאה. דמיינו את עצמכם מצליחים והמשיכו הלאה. ?

למידע נוסף על הקורס באקדמיה לפסיכומטרי לחצו כאן

adminדוחים את הדחיינות

Related Posts