זיכרון, או היכולת שלנו לקלוט מידע אל מוחנו ולהשתמש בו בעת הצורך, הוא תהליך שנראה פשוט לכאורה אך כולל בתוכו אינספור תהליכים מורכבים במוח המתרחשים במערכת העצבים שלנו בכל רגע נתון. בחלק הראשון חשפנו אתכם לתהליכים הבסיסיים ביצירת זיכרון- קידוד, אחסון ושליפה, והיום נספר לכם כיצד תוכלו לארגן את המידע ואת הלמידה בצורה אופטימלית. בכתבה הקרובה תוכלו למצוא כמה עצות שימושיות במיוחד שלא תרצו לשכוח.

שיטת לימוד-בדיקה

חשבו כמה פעמים אתם מתקשים לזכור עובדה מעניינת שקראתם רק אתמול, אבל לעולם לא תשכחו את מספר הטלפון בבית של חברי הילדות שלכם. הרמן אבינגהאוס, פסיכולוג גרמני, פרסם בסוף המאה ה-19 מחקר העוסק בנושא ונחשב לגאוני בפשטותו. אבינגהאוס ערך על עצמו ניסוי בתהליך לימוד-בדיקה.

הוא ניסה ללמוד את אותה רשימה של הברות תפלות וחסרות משמעות, ובכל שלב חישב כמה חזרות נדרשו על מנת ללמוד את הרשימה. על ידי חישוב ההפרש בין החזרות, חישב את אחוזי החיסכון בלמידה.

את הממצאים תאר אבינגהאוס בעקומה המוכרת כ"עקומת שכחה". בשלבים הראשונים השכחה מהירה מאוד, והקצב שלה יורד ככל שמתרחקים מזמן הלמידה. כעבור 20 דקות תאבדו כ-40% מהמידע, כעבור יום תאבדו כ-60% וכעבור שישה ימים 75%, עד שבסופו של דבר הירידה בזיכרון תגיע לרמה מינימלית ממנה לא ניתן לרדת.

מה יכול להקטין את אחוזי השכחה?

הדבר תלוי, בין היתר, במספר החזרות שתבצעו. ככל שתהיו קרובים לזמן הלמידה תצטרכו לבצע יותר חזרות, וככל שתתרחקו ממנו, תסתפקו בחזרה או שתיים אחת למספר ימים או שבועות ומאוחר יותר אף כל מספר שנים. המסקנה אם כך היא שעדיף לרווח את הלמידה על פני תקופה ארוכה, ולבצע חזרות לריענון המידע אם רוצים להחזיק בו לאורך זמן. בין הגורמים הנוספים המשפיעים על יכולת השליפה נמצאים בין היתר מידת הערנות והריכוז, מידת הבנת החומר, ייצוג החומר באמצעות חושים נוספים ועוד.

תעשו לעצמכם סדר בראש

נציג בפניכם ניסוי פשוט שתוכלו לשחזר בקלות, שכלל שתי קבוצות נבדקים. על הנבדקים היה ללמוד רשימות שכללו שמות של רהיטים, פירות, חיות ועוד. כאשר נתבקשו לשחזר כמה שיותר מילים, הקבוצה שקיבלה בנוסף למילים גם את שם הקטגוריה ("פירות/רהיטים/צורות") רשמה תוצאות גבוהות משמעותית משל חברי הקבוצה השנייה, הודות לכך  ששם הקטגוריה היווה רמז שליפה. הניסוי מהווה עדות לכך שקידוד (קליטת) המידע בצורה מאורגנת המחולקת לסכמות וקטגוריות משפר את היכולת להשתמש במידע שנלמד.

אם נדרשתם למשל ללמוד באופן מקיף על מלחמה שהתרחשה, תוכלו לחלק את המידע ל"גורמי רקע", "דמויות משמעותיות" ו"השלכות". כך תאפשרו למוח שלכם למצוא בקלות את התיקייה ולהגיע למידע הרצוי.

אם עד עכשיו לא הצלחנו לשכנע אתכם ויגרום למידע לדעוך במהירות שיא, לפניכם הוכחה חותכת לקשר בין הבנה וזיכרון.  לנבדקים בניסוי הוצגו עובדות יבשות, כאשר חלק מהם נחשפו גם לסיבה לאותו האירוע. (כ-166,000 אנשים נהרגו ב2004 באינדונזיה, הסיבה לכך הייתה רעידת אדמה וצונאמי שהתרחש באזור).

הנבדקים שנחשפו גם לסיבות הצליחו להיזכר בעובדות טוב יותר; חלקם שלפו ישירות את העובדות וחלקם שלפו בתחילה את הסיבות וכך נזכרו בעובדות. אז בפעם הבאה שתלמדו חומר חדש, נסו גם אתם להבין את הסיבות העומדות מאחורי המידע (תוכלו למצוא עצות בנושא שאילת שאלות באתר האינטרנט שלנו). אם תבינו מה הרציונל מאחורי תופעה או דרך פתרון מסוימת, תוכלו ליהנות מהלמידה הרבה יותר ואף תרגיל כבר לא יוכל להתקיל אתכם.

אחד השיעורים הראשונים שאנחנו מעבירים בקורס הפסיכומטרי עוסק בזיכרון, ובאמצעים העומדים לרשותנו לנצל את הידע הרב שנצבר בנושא על מנת לשפר את יכולות הלימוד.

זיכרון, הנחשב לאחד מהמורכבים ביותר בתחום חקר המוח והקוגניציה, נחקר במשך שנים ארוכות ומעורר מחלוקות אינספור. אך רק בנושא אחד רווחת תמימות דעים: קיים קשר ישיר בין עומק העיבוד של המידע ובין יכולת הזיכרון והשליפה. סמכו על המומחים- למידה מעמיקה, כזו ששואלת שאלות, ממיינת ומסווגת את המידע ומעניקה לו ממדים נוספים היא הקשה ביותר לביצוע אך המשתלמת ביותר.

למידע נוסף על הקורס באקדמיה לפסיכומטרי לחצו כאן